k6maC_thick%20(1)_edited.png

הדקדוק של הציור | ביקור בסטודיו של ליליאן קלאפיש


ליליאן קלאפיש היא אמנית שנוטה לשחות נגד הזרם: בשלהי שנות ה-60 היא זנחה את הציור המופשט בתקופת פריחת זרם האנפורמל בפאריס, עם הגעתה לארץ ב-1969 היא ציירה בסגנון שנושק לפיגורטיבי בזמן שהספידו את הציור וב-1990 היא התקוממה כשומרת מצוות נגד הפרדה מגדרית בכיתת האמנות שבה לימדה. כיום, בגיל 83, היא ממשיכה ליצור על קו פאריס-ירושלים

הפשטה ופיגורציה

״הציור הזה מסמן את נקודת המפנה, את המעבר שלי ממופשט לירי לפיגורטיבי,״ אומרת האמנית ליליאן קלאפיש על ציור שנתון במסגרת זהובה ותלוי בסלון דירתה בירושלים. ״הוא צויר בכף אנטיב בצרפת במהלך אביב 1967, זמן קצר לפני שפרצה מלחמת ששת הימים בחודש יוני,״ היא מוסיפה ושוזרת בדבריה את ההיסטוריה האישית שלה עם זו המקומית. ״למדתי ציור בשנות ה-50 בפאריס וכל עמיתיי עסקו בהפשטה לירית. לאחר זמן מה הבנתי שזה בלתי אפשרי עבורי, שאני צריכה להתחיל מהאלף-בית, מהציור הפיגורטיבי. הבנתי שעליי ללמוד את הדקדוק של הציור. הלכתי למוזיאון הלובר והתחלתי ליצור סקיצות חופשיות ביותר של הקומפוזיציות של רבי האמנים. כשציירתי בסגנון

מופשט לא יכולתי להסתכל החוצה ולהבין את מה שנשקף לעיניי - זה הגיע דרך הציור המסורתי,״ מספרת קלאפיש.

ציור שציירה קלאפיש ב-1967 תולה על הקיר בסלון דירתה בירושלים

קלאפיש נולדה ב-1933 בקשאן, פרוור דרומי של פאריס, למשפחה יהודית. במהלך מלחמת העולם השנייה משפחתה נדדה וברחה בין מקומות מסתור שונים עם מסמכים מזויפים, עד שבתום המלחמה שבה עם בני משפחתה הניצולים לביתם. היא החלה ללמוד ציור מסורתי בגיל 16 אצל האמן לאון זק, שהיגר לצרפת מרוסיה, ובגיל 20 למדה באקדמיה לאמנות רנסון בפאריס את רזי הציור המופשט. התחושה ששפת הציור המופשטת מגבילה אותה הגיעה לאחר חמש עשרה שנות יצירה בסגנון זה, במהלכן ציוריה זכו להצלחה והוצגו בתערוכות הסלון של קבוצת הציירים המופשטים ״ריאליטה נובל״ (Réalités Nouvelles) במוזיאון לאמנות מודרנית של העיר פאריס ובתערוכת היחיד הראשונה שהציגה ב-1966 בגלריה הפאריסאית ״לה רו״ (La Roe).

בשנת 1969 סירב חבר השופטים של