k6maC_thick%20(1)_edited.png

על "מדוזה", תערוכתו של יונתן רון בגלריה ברבור


תחום העיסוק העיקרי של יונתן רון הוא ציור בשמן, לרוב על עץ, לצד תחריט וליתוגרפיה. עבודותיו שואבות השראה מעולמות רבים, אין נושא מסוים שבאמצעותו הוא מבקש לתייג את ציוריו, כמו דיוקנאות או ציורי נוף. הדימויים נבחרים על פי מצבם האסתטי במטרה להשיג הרמוניה חומרית וצבעונית על משטח הציור וטעינה של האובייקט/ הדימוי המצויר בתחושת דרמה או מתח.

בתערוכה זו משולבים שני עולמות: אלה המאופיינים בדימויים ילדיים לצד אלה היותר "רציניים", המתארים חללי מוזיאון או דיוקנאות. המשותף לכול הוא אלמנט של מיסתורין המשתקף מן העבודות ושמונכח, בכל פעם באופן שונה, בהתאם לאופי היצירה. התוצאה הסופית היא מכלול עבודות המציג מתח לצד קלילות וקריצה, ומוליך את הצופה למקומות לא ידועים: הציור כהופעה חומרית, כהופעה מדיומאלית וכחידה.

Pinnocchio's Downfall, Yonatan Ron

Pinnocchio's Downfall, Yonatan Ron

במעבר אל הגלריה מפרוזדור הכניסה מקבל את פני הצופים הקיר המרוחק, עליו תלויות ארבע עבודות, כולן בגדלים המאפשרים נשיאה ביד ללא מאמץ. הדימויים שרוים תחת דוק מסוים; הן בייצוג של תמונה חלקית (דיוקן של ילד מקו האף ומעלה, ציור תקריב על ידיים עמלות בסטודיו) והן בטקטיליות של טכניקת הציור על משטח עץ, אשר מונכח במפגש עם הצבע וכמו מזמין ובולם את הצופה אל הדימוי וממנו. זוהי קבלת הפנים אשר פורשת את מרחב הגלריה לצדדיו במפגש עם שאר ציוריו של רון, שם גם נחשפים המקורות התרבותיים לציור וההכלאות ביניהן, במיוחד ציור בארוקי, אנימציה וקולנוע. הקלילות והכבדות היא תמיד לכאורה בציורים. הדימויים, הפונים אל עבר הילדות שהתרחשה עד לא מזמן ומזוהים עם עולם הסרטים המצוירים של שנות התשעים, מציפים את הרגעים שלפני ואחרי השיא של הסצנה. מנגד, העולם הישן, הרחוק מאתנו כמו הנצח, טומן בתוכו מעין פליאה ונסיון לבנות אותו מחדש. דוגמה לכך היא ציור בשני חלקים של חלל מוזאלי בארוקי, לתוכו נשתלה התרחשות מעולם הסרטים המצוירים והסלאפסטיק, אך לא במנותק מן האלמנטיים של החלל המקורי.