שפת מכונה | טור 02

 [הטור מתפרסם במקור ב-"עליית המכונות" - קבוצת פייסבוק העוקבת אחר התנודות במאזן הכוח, האימה והאושר, בין הטכנולוגיה לבני האדם.]  


 

 

על הדולפין שאמר מילה ועל טורפים על חוט כביסה

 

שלמה המלך התעורר מחלום וידע שהוא דובר את שפת החיות. לאחר מכן מינה אריה ונשר לשרים בממלכתו; כשמשוחחים עם עופות ויונקים בשפתם, מייד גם עולה האפשרות שיישבו בקואליציה. דוקטור דוליטל יִלְמַד את שפת החיות כשלושת אלפים שנה אחר-כך, מהתוכית שלו, פולינזיה, ואילו אדי מרפי, בסדרת סרטים שגזלה את שם הגיבור מן הספר אבל התרחקה מן העלילה מאוד, הוא רופא הנושא את היכולת המופלאה עוד מלידה. שיג ושיח עם בעלי חיים, כך עולה מן הסיפורים, הוא כוח על, השמור ליחידי סגולה. לא ניתן להעבירו או ללמדו בני אדם אחרים. פרופסור קוֹן סלובודצ'יקוף, איש רך מבע המחקה נביחת מרמיטה באופן מעורר השתאות, חושב אחרת. בניגוד למי שחיברו את המעשיות על הרופא התימהוני והמלך החכם, סלובודצ'יקוף מאמין שהבנה של שפת החיות היא יכולת שכולנו, יום אחד, נחזיק בה. בזכות המכונות.

 

הוא נולד בשנגחאי להורים שנמלטו מרוסיה דרך סיביר בעקבות המהפכה הקומוניסטית, והיגרו משם לארצות הברית. כשנכנס לראשונה לבית ספר יסודי בסאן פרנסיסקו, באמצע שנת הלימודים, לא ידע מילה באנגלית. בשנות החמישים של המאה הקודמת לא פגשו שם כמעט ילדי מהגרים נטולי אנגלית שוטפת, וכשהחל סלובודצ'יקוף לדבר בה בעצמו, חשבו שהוא סובל מפגם כלשהו; הוא גמגם והתקשה להשלים משפטים. שלחו אותו למומחים, ורק כשהבינו שרוסית דווקא זורמת מפיו בלי בעיה, הניחו לו. זאת הייתה, לדבריו, חוויית היסוד שלו כאדם. מאז הוא מפקפק במומחים, וגם סבור שלבני אדם יש נטייה עגומה לחשוב שמי שלא מבין את שפתם – אין לו שפה כלל. תמיד התעניין במה שהוא קורא לה "שפת החיות", אבל כיוון שלטענתו מדובר בטאבו אקדמי – מקובל לכנות את האופן שבו בעלי חיים מחליפים ביניהם סימנים בשם "תקשורת", ולא "שפה", כיוון שזו מיוחסת לבני אדם בלבד – המתין סלובודצ'יקוף עד שיזכה לקביעות באוניברסיטה של צפון אריזונה, שם הוא מלמד במחלקה לביולוגיה, כדי לחקור את הנושא בדרכו.

 

את כר הניסויים מצא סלובודצ'יקוף לא רחוק מפלגסטף, העיר שבה יושבת האוניברסיטה שלו. ברדיוס של מיילים ספורים משם מפוזרות קולוניות – כך הן נקראות – של כלבי ערבה, כל אחת בת מאה פרטים ויותר. אמרתי כלבי ערבה, ועוררתי בוודאי תמונות של חיות פרא גאות, יצורי קדם השולטים בערבות העשב של צפון אמריקה; למרבה הצער, התרגום לעברית של שמם במקור (Prairie dogs) מוריד את החיות החמודות הללו לקרקע המציאות, אם לא למטה מזה. מדובר בנובחנית. מרמיטה נובחנית, אם תרצו. זהו מכרסם, סנאי קרקע, שחי רוב הזמן במחילות. את שמו רב הרושם באנגלית קיבל בזכות קריאות האזהרה שלו, המזכירות במקצת נביחות כלב. במשך שנים, עוד לפני שהפך מרצה של קבע, עקב סלובודצ'יקוף אחר המרמיטות בעזרת כלים פשוטים יחסית – הוא הקליט אותן מגיבות לסכנות שונות, והשמיע להן את ההקלטות בחזרה, כדי לבחון את תגובותיהן. כמו אצל בעלי חיים אחרים, גם אצלן התגלו קריאות בסיס שונות, שנועדו להזהיר את חברי הקולוניה מפני אוסף מצומצם של בעלי חיים. נץ למשל, או זאב ערבות. מי שיתַרגל את שמיעתו היטב, כמו סלובודצ'יקוף, יוכל להבדיל בין קריאות אלה, ואולי אפילו לחקותן.

 

אך בעשור הקודם התחיל סלובודצ'יקוף להשתמש בכלים מתקדמים בהרבה. הוא נעזר במהנדסים על מנת לתרגם את קריאות המרמיטות לסונוגרמות – מעין דיאגרמות המציגות את הצליל ויזואלית – ואותן חקר באמצעות כלים לניתוח דאטה, כאלה שנעשה בהם שימוש בתחום למידת המכונה. הוא רצה לבדוק אם קריאות אזהרה מסוימות שונות מהותית זו מזו, או שמא מדובר באותה קריאה, בהבדלים אקראיים בלבד. בשיטות אלה גילה ממצאים שפרסם גם במאמר שיצא לאור ב-2009, בכתב העת המדעי Animal Cognition. סלובודצ'יקוף טען שם שהמרמיטות מסוגלות לתאר באמצעות הקריאות שלהן לא רק מיני טורפים שונים, באופן גס יחסית, אלא גם את גודלה של החיה שמתקרבת אליהן, את מהירותה, ואפילו את צבעה. הוא השתמש בעוזרים, שאותם הלביש בחולצות טי-שירט בצבעים שונים, והראה כיצד דפוסי קריאות האזהרה של המרמיטות משתנים בהתאם לצבע שלובש הפולש, ונשארים עקביים ביחס לאותו צבע, גם בנסיבות אחרות.

 

בניסוי מרחיק לכת עוד יותר, ניסר סלובודצ'יקוף צורות שונות מעץ לבוד – ריבוע, מעגל פחוס, מלבן ומשולש – והזיז אותן מול המרמיטות, כמו פריטי כביסה על חבל. ניתוח סטטיסטי של הסונוגרמות, המתעדות את קריאות האזהרה שהשמיעו המרמיטות לנוכח הצורות הגיאומטריות הקמות עליהן להורגן, הראה שהמרמיטות ממציאות קריאה שונה לכל אחת מהצורות – גם אם סביר להניח שלא ראו בעבר ריבוע טורף מרמיטה – ויודעות אף לחזור על אותה קריאה כשסכנת הריבוע חוזרת. הניואנסים בצליל ובמשמעות, כך לפי סלובודצ'יקוף, נובעים בין השאר מהבדלים טונאליים, בדומה לדרך שבה מילים במנדרינית משנות את משמעותן רק לפי גובה הצליל. סלובודצ'יקוף סבור שזהו קצה הקרחון של מורכבות שפת המרמיטות, או שפתן של חיות בכלל. כדי להפוך את הקרחון הזה לידידותי עבורנו, בני האדם, הקים לפני שנתיים חברה בשם זולינגואה (Zoolingua).

 

הרעיון מאחורי זולינגואה פשוט, אולי כי הוא לקוח מפנטזיה מוכרת מתחום המדע הבדיוני: מה היה קורה לו היינו יכולים לכוון את הסמארטפון, למשל, אל הכלב שלנו, והוא היה מתרגם לנו לעברית את מה שבן טיפוחנו נובח? סלובודצ'יקוף ושותפיו, ביניהם חוקרים מתחומי הזואולוגיה, מדעי המוח, והבינה המלאכותית, עובדים על יצירת מאגר ענק של סרטוני וידיאו, המתעדים כלבים בסיטואציות שונות; כלבים של ממש הפעם, לא כלבי ערבה. אלגוריתמים של למידת מכונה יתאמנו על המאגר, ויסיקו מתוכו על קיומן של זיקות בין אלמנטים שונים, כלומר – יזהו את הקשר בין הקולות ותנועות הגוף של הכלב לבין מה שהוא רוצה לבטא. כך, למשל, נוכל לקבל תרגום לכוונתו של כלב הנובח באופן מסוים, תוך כדי שהוא מטה את ראשו ומכשכש בזנבו ימינה. אולי הוא אומר: "אתה מריח לי כמו חתול" (אם למשל נִצְפַּה אוסף כזה של קולות ותנועות די פעמים במקביל לנוכחות חתול) או אולי: "אני חושב על לאכול עוד מעט משהו מהזבל" (מלאו בעצמכם).

 

זולינגואה רחוקים עדיין מהשקה של מוצר. מי שכן הצליחו להציג מנגנון תיווך לשוני בין אדם לחיה, שעובד לפחות במקצת, הם צוות חוקרים מן המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, שפיתחו מערכת בשם CHAT, לתרגום משפת הדולפינים. מלבד המחסומים הרגילים בפענוח תקשורת בעלי חיים, דולפינים מספקים בעיה נוספת: השריקות שהם משמיעים כדי לשוחח בינם לבין עצמם, מתקיימות בחלקן בטווחי צליל שהאוזן האנושית לא מסוגלת כלל לקלוט. לחקות אותן בוודאי שאיננו יכולים, אפילו אם נולדנו בשנגחאי וקוראים לנו קון סלובודצ'יקוף. מערכת CHAT מנסה לדלג מעל המחסומים הללו, ואת הישגה המשמעותי קטפה לפני כשש שנים.

 

באחד מימי אוגוסט 2013, צללה חוקרת הדולפינים ד"ר דניס הרזינג, מחוברת למערכת CHAT, לצד להקת דולפינים שאותה חקרה בקרבת איי הבהאמה. לפתע שמעה באוזניותיה את הקול, כמו ב-WAZE, שאמור לתרגם עבורה את שפת הדולפינים. בפעם הראשונה אמר הקריין המוקלט מילה באנגלית: סרגסום. סרגסום, בלשון פשוטה, היא אצה חומה, מין שרך, שהדולפינים אוהבים להשתעשע בה. אחד הדולפינים שרק את המילה לאחר שלמד לבטא אותה בשפתו, תוך כדי מפגש משחקי קודם עם הרזינג, שבו הושמע לו צליל השריקה הזה מתוך רמקול מיוחד, כאשר שיחק הוא עצמו בסרגסום. הרזינג הייתה המומה, כך העידה אחר כך בראיונות עמה. הייתה זו המילה הראשונה אי פעם שהפיק דולפין בשריקה מפיו, ושאדם הצליח להבין – בעזרת תרגום מכונה. סרגסום. מאז לא דווח על פריצות דרך נוספות בחקר הדולפינים של איי הבהאמה, אבל חברה שבדית בשם Gavagai, שעסקה בשנים האחרונות בניתוח רגשי של פידבק מלקוחות בלמעלה מארבעים שפות, נטלה את המושכות. ב-2017 היא הודיעה שבתוך ארבע שנים תאפשר תרגום לאנגלית גם משפת הדולפינים, לאחר שתשתמש בכלי עיבוד השפה שלה לפענוח שפתם של היונקים הימיים. אפשר לתהות מי הן החברות שיש להן לקוחות דוברי דולפינית, ושאחריהן Gavagai מחזרת, אבל אולי פשוט קראו שם יותר מדיי ספרי עסקים, ופירשו באופן מילולי את הביטוי "אסטרטגיית אוקיינוס כחול".

 

שלמה המלך, לפי האגדות, לא שוחח רק עם טורפים ובעלי כנף, אלא גם עם רוחות השמיים, עצי דקל, ונמלים. האם התפתחויות עתידיות בהבנת שפתם של מרמיטות ודולפינים, יביאו גם לפענוח של קודים רחוקים מאיתנו עוד יותר? בניגוד לחזון הטרנס-הומניסטי, שלפיו תתכנס האנושות לאיזו נקודה סינגולרית, וכל מה שהיינו פעם – גוף, זיכרון ותודעה – ייטמע כולו בענן, הרי שחזון נוסף, שאין לו עדיין שם, מציג תסריט אחר: כאן ישיבו אותנו המכונות אל האדמה, יקרבו אותנו אל ממלכות החי והצומח, ישלימו ביננו לבין קרובינו הרחוקים. וגר זאב עם כבש, ונמר עם אלגוריתם ירבץ.

 

פורסם במקור ב-19.12.2019

 

בועז לביא הוא תסריטאי, יוצר קומיקס ומרצה על אלגוריתמים כותבים.

Please reload

    כתבות נוספות

FOCUS: הדס חי

24.07.2020

שפת מכונה | טור 15

06.07.2020

שפת מכונה | טור 14

06.07.2020

שפת מכונה | טור 13

06.07.2020

הניצולה של עולם הקומיקס

25.06.2020

FOCUS: אריאל פדהצור

22.06.2020

FOCUS: שלו אריאל

19.05.2020

שפת מכונה | טור 12

11.05.2020

1/4
Please reload

KOMA_LOGO_TM4CNG_WBPAGE2-02-02.png