k6maC_thick%20(1)_edited.png

שפת מכונה | טור 09

[הטור מתפרסם במקור ב-"עליית המכונות" - קבוצת פייסבוק העוקבת אחר התנודות במאזן הכוח, האימה והאושר, בין הטכנולוגיה לבני האדם.]

על העובר של טיורינג, ועל איך הופכים פיקסל לחיפושית

קשה לדעת על מה חלם אלן טיורינג בלילות הקיץ של 1952. אם חלם על לטאה, שמחצית מגופה נמחק והוא מצטייר לו מעצמו מחדש – יחלפו מעט פחות מ-70 שנה, וחלומו יתגשם. כך או כך, שמו של טיורינג מעלה בדרך כלל אסוציאציות של מכונות חישוב עתיקות, חדרים אפופי עשן, חליפות מהוהות ושרטוטי גיר על לוח. אך בתחילת שנות החמישים הוא נהג גם לטייל מדי פעם בשדות של מחוז צ'שייר, בשמש האנגלית הלא-קופחת, ולקטוף פרחים. המאמרים שפרסם בשנים שקדמו לכך בראו, כמעט לבדם, את תחום מדעי המחשב, אבל מחשבותיו נדדו כבר למקומות אחרים. הוא התעניין בביולוגיה, וטיפח רעיון בדבר "תיאוריה מתמטית של אמבריולוגיה", כלומר, שיטה שתצליח לתאר בפשטות, באותו האופן שבו תיאר קודם לכן את העקרון שיגדיר את פעולת המחשב, גם את חוקי התפתחות של העובר.

הפרחים, ובמיוחד העלים שלהם, שימשו לו השראה, ובאוגוסט 1952 פרסם מאמר יוצא דופן בשם "הבסיס הכימי של מורפוגנזה". מורפוגנזה, אותו תהליך מורכב לאין שיעור המשלב מנגנונים מן הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה לכדי בנייתו של יצור חי, צומצמה על-ידי טיורינג ליסודותיה העירומים. הוא התמקד בדפוסים שניתן למצוא על עורות של בעלי חיים, או על פרוות – פסי הזברה למשל – ואז הדגים כיצד ניתן ליצור את אותן צורות רבגוניות, באמצעות שני אלמנטים בלבד (בשמותיהם: ריאקציה ודיפוזיה), הפועלים על-פי חוקים דטרמיניסטיים פשוטים, שרק הזמן החולף – פעימה אחר פעימה – מוליד מתוכם את העושר הזה הנראה לעינינו (והדבר מזכיר אמנם גם את התנהלותה של מכונת טיורינג; פעולה אחר פעולה). בעיניי רוחו, האמין ודאי טיורינג שג