k6maC_thick%20(1)_edited.png

קומה שש X קומה שלישית משמאל: חלק שני


The Thinning Veil הוא שמה של התערוכה הראשונה בעונה השנייה של Third Floor on the Left, פרויקט תערוכות הרצף של האוצרת מיטל אבירם, שמתרחש ומוצג בחלל ביתה, היא של איתמר שטמלר. איתמר סיים את לימודיו במחלקה לאמנות בבצלאל לפני כשנתיים, וזוהי לו תערוכת היחיד הראשונה מאז סיום הלימודים. איתמר הוזמן להתארח בבית של מיטל ולגור עימה במשך שלושה שבועות, ליצור תוך כדי שהותו בבית להציג בסוף השהות תערוכה בת עשרה ימים, שאחריה ייכנסו האמן או זוג האמנים הבא להתגורר עם מיטל ולעבור תהליך זהה. בתור האמן הראשון, איתמר פתח את תערוכתו ביום חמישי האחרון וביקורי עם איתמר ומיטל נעשה טרם עליית התערוכה.

הרעיון עצמו, לארח אמנים בבית, מספרת מיטל, נולד בעונה הראשונה של הפרויקט, בה אמנים היו באים אליה הביתה להקמות, אבל הם לא התגוררו איתה. הבית תיפקד כחלל תצוגה סטנדרטי. מיטל הייתה נשארת לחיות לבד עם העבודות, נקשרת אליהן ונעצבת מאוד בכל פעם שאמן היה מפרק את התערוכה שלו ומשאיר אחריו חלל ריק, עד התערוכה הבאה; היא רצתה שמישהו יגור איתה, שמישהו יהיה איתה בזמן הפרויקט ויחווה איתה את מה שהיא חוותה בזמן המחייה עם העבודות. במילים פשוטות - היא לא רצתה להיות לבד עם הדבר הזה, אלא שעוד מישהו יהיה בתוך זה. אני חושב שהרעיון הפשוט הזה, שלא שייך בכלל לאמנות, הרצון להיות עם מישהו, הרצון לחלוק חוויות, הוא יפה. הוא יפה בפשטותו, בבנאליות שלו כמעט. הוא יפה בגלל פשטותו.

מיטל טוענת כי "החלל זוכר", ושכל תערוכה תשפיע במידה כלשהי על התערוכה שתבוא אחריה. יש במהלך זה סיכון מסוים, שכן רק בסוף התערוכה האחרונה נוכל לדעת האם החלל אכן זכר את כל התערוכות שהוא הכיל בתוכו ואם השאיפה להסתכל על הפרויקט כ"תערוכה קבוצתית לינארית" כהגדרתה הייתה בת השגה.

מיטל רוצה גם לבחון בפרויקטהזה את הגבולות בין אמן לאוצרת ולטשטש אותם. היא רוצה לבדוק מה קורה במצב בו אין הפרדה בין עבודתו של האמן לעבודתה של האוצרת, ומה קורה כשהאמן והאוצר חיים יחד ומחליטים החלטות יחד ולפעמים אף יוצרים עבודות יחד. דוגמא טובה לכך היא אחת העבודות בתערוכה, בה איתמר לקח הקלטה חשופה ואישית של מיטל, שהוקלטה ללא ידיעתה, של שיחה בה היא מאבדת שליטה, והכניס אותה לת