FOCUS: אורי סלע

 בני ישראל

 

 

עם הזמן הפכתי מכור לאפשרות לאסוף את הרגעים שחורגים במעט מהרגיל, ולחשוף את מאחורי הקלעים של החוויות. ככה כבר כמה שנים, כשאני יוצא מהבית, הפריט היחיד הקבוע בתיק שלי הוא מצלמה. 

השתחררתי מהצבא לפני כשנה. שירתתי במסלול נח״ל, בו נלחמים, מחנכים ואז נלחמים עוד קצת. כשהייתי מסתכל על התמונות של הצלמים הצבאיים הרגשתי שהן גרנדיוזיות, רחוקות מהמציאות, שהיא בדרך כלל בזמני הביניים.

את המציאות אהבתי יותר.

אני מנסה לתפוס את מה שיכול להתפספס. לפעמים זה המוזר, לפעמים זה הפשוט, בדרך כלל זה החיבור ביניהם.

 

בשנים האחרונות יצא לי לעבור דרך מקומות וסוגים שונים של גבריות. בשנת שירות נחשפנו אני והחברים לאפשרות שהיא דבר נוזלי, לא מוכתב מראש. אני זוכר שמתוך זה רצינו להתעסק בתוכן על הגבריות שלנו, רצון שלא מומש בסופו של דבר. אחרי השנת שירות התגייסנו לקרבי, גדוד קרקל, גבריות אולד פאשן. באחת משורות פריקת הנשקים שביצענו, קרתה לי תקלה בנשק ולא הצלחתי לדרוך אותו. קראתי למפקדת, היא לקחה את הנשק ודרכה באסרטיביות. עבד לה. כשהתחלנו לצעוד חזרה אל השאר, היא שאלה אותי כמה גבר אני מרגיש עם עצמי עכשיו. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

אורי סלע, בן 22, במקור מגבעתיים. כתב אופנה, מצלם במצלמה אנלוגית.

 

 

Please reload

    כתבות נוספות

שפת מכונה | טור 10

31.03.2020

מצעד הרובוטים של מגפת הקורונה!

28.03.2020

שפת מכונה | טור 09

07.03.2020

שפת מכונה | טור 08

07.03.2020

שפת מכונה | טור 07

07.03.2020

שפת מכונה | טור 06

07.03.2020

שפת מכונה | טור 05

07.03.2020

שפת מכונה | טור 04

07.03.2020

1/4
Please reload

k6maC_thick (1).png