הירושי סוגימוטו: צילום בעידן שבו האמת היא כחול בין האצבעות

04.06.2019

בימים אלו, 34 תצלומים כבירים של הירושי סוגימוטו היפני מוצגים במוזיאון תל אביב. התערוכה, שאצרה רז סמירה, מורכבת מסדרות התצלומים המרכזיות של סוגימוטו מראשית דרכו ועד היום ״תיאטרות״, ״דיורמות״, ״דיוקנאות״, ״נופ-ים״ ו״אדריכלות״.

 

יש משהו בתצלומים בשחור-לבן שגורם למתבונן או לחלוף על פניהם, או להתבונן בהם עד שכל פרט נעשה ברור לעין, עד שכל קרן אור שפגעה באובייקט נעשית נוכחת. התצלומים של סוגימוטו מבקשים את התגובה השנייה. סוגימוטו מצלם אנלוגית במצלמה כבדה ומתקפלת, בפורמט גדול, ולאחר מכן גם מדפיס בעצמו את התצלומים שלו. בעידן שבו הצילום נהפך לנחלת הכלל באמצעות מכשיר שנמצא בחלק נכבד של היום בידיים שלנו, קליל ונגיש, תצלומים גדולים שצולמו במצלמה כבדה, בשחור-לבן, ודורשים את תשומת הלב שלנו, הם דבר יוצא דופן ומפעים.

 

התצלומים של סוגימוטו מתעדים מלאכותיות. בסדרה ״דיוקנאות״ הוא מצלם מודלים ממוזיאוני השעווה של מדאם טוסו. בהסתכלות על התצלום של המודל הוא נדמה תצלום פורטרט שגרתי של אדם אמיתי, אך הפורטרט הוא לא סתם עוד פורטרט. הוא מגלם בתוכו את הכפילות שגם בובת השעווה מגלמת בתוכה, של התצלום או הציור שהיא משחזרת. בתצלום מתחבאים כל האלמנטים הקודמים לו – אמנות המכחול, הצילום, הפיסול ולאחר מכן הצילום הסבלני, הפרטני של סוגימוטו.

 

 

המצלמה שסוגימוטו משתמש בה דורשת המתנה. הוא מתאר בראיון לאתר ״art21״ כי בצילום האנלוגי אנשים נהגו להרגיש את האור, את העובדה כי הוא משתנה באופן תמידי וכי הוא משפיע על פני השטח של האובייקט. בסדרה ״תיאטרות״ נדמה כי הוא ניסה לשחזר את ההרגשה הזו – פתיחת התריס במצלמה בזמן הקרנה של סרט, מתחילתו עד סופו, יצרה סדרת תצלומים שבה המסך מאיר את התמונה כמעט כמו מנורת פלורסנט חסרת צבע. גם כאן יש התחבאות, אך הפעם של שכבות של פריימים מהסרט שהפכו לאלומת אור אחת בוהקת וחסרת תזוזה. כשמתבוננים בתצלום, הלבן הבוקע ממנו משתלט עליו ומשמש כתאורה לשאר האלמנטים בו, מספיק כדי להבין את המיקום שבו סוגימוטו צילם ובמיוחד את החספוס של קירות התיאטרות. הטכניקה הסבלנית של סוגימוטו מייצרת מציאות מהפנטת חדשה, שהיא אנטיתזה לצילום המיידי והרב פעמי של הרגעי והחולף, ומקפלת בתוכה שכבות של זמן – משך הזמן של הסרט המוקרן, וגם את החזרה אל העבר שטמונה בצילום אנלוגי וחשיפה ארוכה.

 

גם בסדרת ה״דיורמות״ שצולמה במוזיאונים להיסטוריה של הטבע ישנה הכפילות שמחביאה את השכבות האומנותיות ואף ההיסטוריות והמדעיות של המיצגים שסוגימוטו צילם. סוגימוטו צילם מיצגים של פוחלצים בתוך סצנות טבע, המנסות לשחזר את הסביבה הטבעית של החיה. הצילום בגווני אפור וכסוף שמנתק את המיצג מסביבת המוזיאון, מאפשר לסצנה להיראות טבעית ומחביא את המלאכותיות שסוגימוטו קורא לה ״פייק ניוז״. בסופו של דבר, סוגימוטו אכן מצלם אובייקטים מלאכותיים, את יצירת האדם המנסה לשחזר את העבר. אך טכניקת הצילום שלו מבקשת את מלוא תשומת הלב, גם של הצלם וגם של המתבונן וזהו בעיני צעד אחד מעבר ל״פייק ניוז״ ו-״פוסט-אמת״, משום שהתערוכה כולה מחייבת את כל מה שמאפשר רכישת עובדות ואמת ממשית - ההתבוננות, העצירה, חוסר התזוזה, ההקשבה והדממה - והתצלומים עצמם מכילים בתוכם את כל מה שהאובייקט מגלם, את פיסת ההיסטוריה שלא תשוב, את המבט האנושי ואת הסרט המוקרן במלואו.

 

התערוכה מוצגת עד ליום שבת 08 יוני 2019.


 

*כתבה זו היא חלק משיתוף פעולה בין קומה6 לבין בלוג כיסופים, אותו כותבת זהר קטן

Please reload

    כתבות נוספות

מצבורים חסרי שליטה - על אגרנות ואמנות

28.10.2019

FOCUS: אורי סלע

27.10.2019

לישון עם תריס פתוח

25.09.2019

ראיון עם פקאווי הארדוור

22.08.2019

קומה שש X קומה שלישית משמאל: חלק שישי

09.08.2019

FOCUS: יאסו טסל

30.07.2019

באק טו דה פיוצ׳ר

23.07.2019

PARAZIT RESIDENCY 2019

06.07.2019

1/4
Please reload

  • Facebook - Black Circle
  • Instagram - Black Circle
  • YouTube - Black Circle

כתבו לנו ב

Bezalelkoma6@gmail.com