ראש זירת דרום

22.05.2019

סיפור קצר 

 

קופרוואסר בכבודו ובעצמו עמד מול החיילת. הוא התקרב אליה וכמו תמיד היא לא ידעה אם יסתפק בחיבוק ואם לא איזו לחי נהוג לנשק קודם כל, והשתדלה לרכון לאט ככל האפשר כדי לעדן את ההתנגשות הצפויה. "הזכירי לי את שם העלמה?" שאל קופרוואסר. החיילת ענתה, קופרוואסר לחץ את ידה ופנה ללחוץ ידיים אחרות.

היו בלוויה של רזד"ר לשעבר הרבה קצינים בכירים. הרזד"ר נפטר ביום חמישי, בשיבה כמעט תלת ספרתית. כמה שעות אחר כך החיילת כבר היתה בדרכה חזרה מהרצליה לרכב ההסעות שיצא מהבסיס לבית העלמין. על המיניבוס היא זיהתה את רזד"ר בהווה, רזע"ק ורזכ"ה. כפתורי האזניות שלה היו מאורכים מדי ביחס לאזניים שלה, וכל אימת שאחיזתן בתעלת האוזן התרופפה היא שמעה אותם משוחחים. הם דיברו על התפקוד של קופרוואסר במלחמת לבנון, והימרו מתי תסתיים מלחמת האזרחים בסוריה.

כשהגיעו לבית העלמין הושיטה אישה בלבוש אזרחי זר פרחים לחיילת. "תכתבי על הזר שהוא מהחטיבה," אמרה, והחיילת אימצה את הזר לחיקה. הוא הריח גזום, ומקרוב, בידיה, היה רחב ממנה, וגדול יותר מאיך שתיארה לה את גודלם של הזרים הללו שראתה בתמונות.

אשה בעלת שיער קשה ומשקפי שמש, שנראתה לחיילת בערך בגיל של אמה, והיתה כנראה בתו של הרזד"ר לשעבר, נשאה הספד קצר. היא הדגישה שהרזד"ר נפטר לאחר שחי חיים מלאי משמעות. היא הודתה לקצינים והחיילים שהגיעו, על שהם ממשיכים את מורשתו של תרומה למדינה.

בהמשך עמדו כולם סביב הבור והתפללו. הסתבר לחיילת ששמו של הנפטר היה בעצם עמי יהושע. היא השתדלה לא להסתכל איך מנמיכים את הגופה מתחת לפני הקרקע.

אחרי ההלוויה ישבה החיילת במיניבוס ליד רזע"ק. הוא התעסק בטלפון רב הזמן, אבל מתישהו הרים את הראש בדיוק כשמאזניה נשמטו האזניות, והוא שאל אותה, "נו, היה לך מעניין? לפגוש את כל הפלאפלים?"

החיילת מלמלה משהו מבעד לחיוך מכווץ וכתף נבוכה מתרוממת. "ראיתי שדיברת עם קופוואסר," הוא אמר. "אה--" אמרה החיילת.

"זה שיעור שכל חייל ביחידה צריך לעבור," הוא הוסיף. "עברו כאן קצינים מצוינים!" קרא, "אנשי מפתח בקנה מידה היסטורי! ומכל אחד מהם אפשר ללמוד," הסביר. "צריך להביא אותם להרצאות. צריך שכל חייל יכיר את קופרוואסר! הרבה מאד ידע הולך לאיבוד. כמו שאומרים, עם שלא יודע את עברו…"

"כן, באמת מעניין," החיילת מלמלה.

"יש היום אצל החיילים בורות במימדים גדולים מאד," הוא המשיך. "מי יודע מה באמת קופרוואסר עשה? מי יודע מי זה קופרוואסר? את שמעת על גיחון? את שמעת על כרמון? מי שמע על עמי יהושע שהלך עכשיו ומי יודע מה הוא היה? אלה באמת אנשים מצוינים!"

כשהמיניבוס עצר וכולם ירדו מהאוטובוס האור כבר החל אוזל מהשמיים. החיילת נופפה לפני שהחלה ללכת לכיוון תחנת האוטובוס. רזע"ק נופף לה חזרה וקרא אחריה - "מקווה שלמדת היום קצת היסטוריה!"

היא התרחקה עוד כמה צעדים כשלפתע רזע"ק קרא אחריה - "רגע, אני נוסע לתל אביב, את צריכה טרמפ?" החיילת שמחה להתרחק מרזע"ק אבל העדיפה לנסוע לתל אביב במכונית מאשר לחכות לאוטובוס, לכן ענתה לשאלתו בחיוב. המכונית של רזע"ק היתה נקייה, והיה בה ריח חזק של עץ ריח, למרות ששום עץ לא הטלטל מהמראה. בתחילת הנסיעה הם לא דיברו, אבל כעבור כמה דקות הפעיל הרזע"ק רדיו. הם האזינו לתכנית אחר הצהריים ברשת ב'. החיילת נמנמה מעט, והתעוררה כשרזע"ק הגביר וקרא, "הנה! את מזהה?"
קופרוואסר היה ברדיו. הוא ציין שהוא בדיוק חוזר מהלוויה של אדם יקר, ורזע"ק הגביר עוד קצת. "כמו שאומרים… איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא," אמר קופרוואסר מהרדיו, ורזע"ק הגביר עוד. "זה בן אדם, כמו שאומרים… כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים." רזע"ק הגביר עד הסוף והחיילת החזירה את האזניות לתיק.

Please reload

    כתבות נוספות

שפת מכונה | טור 10

31.03.2020

מצעד הרובוטים של מגפת הקורונה!

28.03.2020

שפת מכונה | טור 09

07.03.2020

שפת מכונה | טור 08

07.03.2020

שפת מכונה | טור 07

07.03.2020

שפת מכונה | טור 06

07.03.2020

שפת מכונה | טור 05

07.03.2020

שפת מכונה | טור 04

07.03.2020

1/4
Please reload

k6maC_thick (1).png